מהו רחוב לעניין עבירת חנייה 

עפ"א 80082/02 , אהרון חסין נ' מדינת ישראל

השופטים ד' ברלינר (אב"ד), נ' אחיטוב, מ' אלטוביה

עו"ד ש' פריזט וע' כהן למערער; עו"ד א' לוי למשיבה.

12.01.2003

העובדות:
המערער מואשם בעבירה על פי סעיף 93(א) לחוק העזר של תל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון) בגלל שרכבו חנה ברחוב אבן גבירול בתל אביב. בקטע הרחוב בו חנה מצויים בחזית הבניינים עמודים מקורים שמעליהם הבניין כולו, המשתרע על מספר קומות. בקומת הקרקע מצוי בנק הפועלים שהכניסה אליו היא מהחלל שמתחת לעמודים. חלק מהשטח המוצמד לבנין מצוי תחת העמודים שייך למערער. המערער טען כי כיוון שזהו שטח השייך לו אין לראות בו רחוב, ועל כן לא ניתן ליחס לו את העבירה המיוחסת. עוד הוא טוען כי לפי התב"ע של תל אביב החלל המקורה שבין העמודים הוא בניין ולא רחוב. בנוסף טוען הוא כי אין החניה במקום מהווה מכשול להולכי רגל. בית משפט קמה לא קיבל טענותיו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

החלטה:
א. המחוקק אמר בלשון ברורה כפי שעולה מההגדרה של רחוב לפי חוק העזר, כי רחוב הוא כל מקום שהציבור משתמש בו או רשאי להיכנס אליו בין שהוא מפולש ובין שהוא אינו מפולש מכאן ששטח בין עמודים יכול בוודאי גם הוא להיות רחוב.
ב. רחוב יכול שיהיה רכוש הפרט ויכול שלא יהיה רכוש הפרט, ומקום שהמחוקק מבקש לצמצמם הוראותיו לרחוב שאיננו רכוש הפרט הוא אומר זאת מפורשות.
ג. השטח מהווה מדרכה וחניית רכב במקום שבו החנה המערער את רכבו יש בה משום סכנה ומכשול להולכי רגל.
ד. אין לקבל את טענת המערער כי השטח המקורה ע"פ התב"ע הוא בניין. מסקנה זו מתחזקת לאור תיקון נוסחה של התב"ע אשר קובע במפורש כי רצועת הקרקע בין קו הרחוב וקו הבניין בקומת הקרקע לאורך רחוב אבן גבירול תחשב חלק מהרחוב.

הערעור נדחה.